נגישות בתחבורה הציבורית

התחבורה הציבורית חייבת להיות נגישה לנכים, כדי שגם הם יוכלו להתנייד ממקום למקום, בדיוק כמו כל אדם אחר.

מה קובע החוק לשוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות שנחקק בכנסת ב-1998?

החוק קובע כי יש להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, לעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים, באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.
מהם התנאים שאמורים להתבצע בשטח על פי חוק?
• הצבת מתקן יעודי, המאפשר לנעזרים בכיסא גלגלים לעלות או לרדת מן הרכבת או האוטובוס בבטיחות ובנוחות.
• חובת נוכחות של מפעיל המתקן בכל תחנה.
• חייבת להתקיים נגישות נכים בתחנת האוטובוס, באמצעות מדרכה נגישה אל התחנה.
• מפעיל קו השירות חייב לדאוג להצבת שני שלטים המיועדים לעיוורים ולכבדי הראייה המציינים את מספר הקו ויעד הנסיעה. שלט אחד חייב להיכתב בכתב גדול בצבע שחור על גבי צהוב ושלט שני בכתב ברייל.
• בסככת ההמתנה חייב להימצא כיסא רחב ופנוי לאנשים הנעזרים בכיסא גלגלים.
• רצפת הסככה חייבת להיות בגובה המדרכה המובילה לתחנה.
• נגישות נכים חייבת להתקיים בכניסות וביציאות מן התחנה המרכזית.
• מדרגות, קירות, דלתות ומחיצות שקופות יסומנו למען לקויי הראייה.

מה קובעות התקנות שהתווספו בשנת 2003?
כל אוטובוס עירוני חדש וכל קרון רכבת חדש, שחברות התחבורה ירכשו מ-2003 ואילך, יהיו חייבים להיות נגישים לנכים.
האם הכללים נאכפים בפועל?
למרות הגברת המודעות הציבורית בעשור האחרון לנגישות נכים ובעלי מוגבלויות בתחבורה הציבורית, קיים עדיין פער גדול בין התקנות בחוק, לבין מימושן בפועל. יש להמשיך לחזק את מודעות חברות התחבורה ולהמשיך לפעול במרץ לשיפור המצב.

שינוי גודל גופנים