מסתכלת לחיים בעיניים

זקיקים יקרים שלי

עשרת הימים הלחוצים ביותר בחיי. כל כך חיכיתי, כל כך ציפיתי. לא מצאתי מנוחה ושקט באף פינה. מחשבות רצות בראש, מה יהיה, איך יהיה, מה יקרה עכשיו. הראש לא מפסיק לעבוד לייצר דמיונות ותרחישים.
סוף סוף היום המיוחל, השכמה 7 בבוקר, מתארגנים ליציאה לבית החולים. לא לשכוח את הפק"ל הרגיל: מסמכים וטרמוס (כדי שאוכל להתמלא לפני האולטרסאונד).
7:15 בבוקר , המונית מגיעה. נכנסת, מעבירה את הקביים לעומר (בן זוגי ל"קנוניה") , מתיישבת ליד הנהג והדרך נראת כאילו לא נגמרת. מתפללת בלב שתגמר כבר הנסיעה, שאהיה אחרי הכל, שכבר יהיו לי תשובות. אלוהים, האם השאיבה תצליח?
מגיעים, מזנקת מהאוטו כאילו עקצה אותי דבורה, מוסרת (כרגיל) טופס 17 במחלקה, מקבלת מספר לאחות ומספר לאולטרסאונד ושוב מחכה…שוב בדיקת דם , שוב אחריה אולטראסאונד. והנה חברים הפתעה לנו: התוצאות מראות שהרחם מוכנה. מספר הזקיקים גדל משמעותית. וואו, הלב מתפוצץ מהתרגשות. מיד אחר כך עולה בועת ציפייה גדולה בראש. מה עכשיו….

חוזרים למחלקה ומחכים בקוצר רוח לבא לרופא. שוב אותה מערכת כריזה מקריאה את המספר (מהפוסט הקודם). נכנסתי שאלתי ישר: "נו מה אתה אומר?"
מסתבר ש"מצבך טוב תתחילי להזריק גסטון ובשבוע הבא נבצע שאיבה של עוברים".
מה? כבר? לא ידעתי מה אני מרגישה, פחד? מה זו שאיבה? איך ומה עושים? כידוע לכם אנני "לקוחה" רגילה, פחדתי מאוד מההרדמה, מהקור בחדר הניתוח. מה יקרה אם אחטוף התקף בזמן הטיפול? ואם אחטוף התקף, האם ידעו מה לעשות? כמה פעמים בשנה הם עושים "שאיבה" לאישה עם שיתוק מוחין [CP] . יש מצב שאצטרך להסביר להם, ללמד אותם , לתת להם הוראות בעודי שוכבת על כיסא הניתוחים? !
ידעתי שזו כנראה שאלה שתשאר פתוחה עד לרגע בו אהיה בתוך חדר הניתוח.

Photo by George Hodan

הצג עוד

מאמרים נפוצים

8 תגובות

  1. פינגבאק: Google
  2. פינגבאק: doc johnson buttplug
  3. פינגבאק: best pocket stroker
  4. פינגבאק: anal toys
  5. פינגבאק: bunny sex toy
  6. פינגבאק: storeholidayhours.org
  7. פינגבאק: places to eat near me
  8. פינגבאק: SEX DALLS

בדוק גם

Close
Back to top button
Close
Close