מסתכלת לחיים בעיניים

שאיבה – כבר מתחילים

זהו היום הגדול, הגיע התייצבנו במחלקה מתוחים לא כל כך יודעים מה הולך לקרות. הגענו, מזכירות המחלקה י הוציאה לנו או יותר נכון לי מדבקות והפנתה אותי למנ . נכנסנו לחדר קטן (בקושי) הצלחתי להיכנס עם הקביים

מנ התחילה לשאול שאלות:

מספר תעודת זהות?

נתתי לה את המספר

את בצום?

כן

רגישות לתרופות?

לא

זהו שלב החקירות הסתיים

מנ , הצמידה לי ידון והדביקה עליו מדבקה עם הפרטים שלי, מדדה לי לחץ דם וחום וכאשר ראתה שהכל תקין הובילה אותי אל הסוויטה שלי לכמה שעות הבאות קיבלתי מדים (בגדי חדר ניתוח) התארגנתי חיכיתי הזמן לא זז.

ואז מנ נכנסה זהו תורך הגיע. היא הביאה לי כיסא גלגלים התיישבת. מנ תפסה פיקוד והתחילה להוביל את כיסא הגלגלים לעבר חדר הניתוח כל אותו הזמן הרגשתי איך הקור בדרך לחדר הניתוח חודר לעצמותי.

הגענו לדלת חדר הניתוח מנ אמרה לבעלי ע ומר תיפרד ממנה .

עומר כהרגלו בלי הבעה מיוחדת,(אני סולחת , אני יודעת שגם הוא היה לחוץ), "בהצלחה, אני תמיד פה".

תודה, הרגשתי איך המילים עפות לי מהפה , רק מחשבה אחת הסתובבה לי בראש מה יהיה איך יהיה מה יעשו לי האם אתעלף בזמן ההרדמה או לא ועוד ועוד.

המרדים הגיע וישר התחיל לשאול את השאלות הרגילות.

מה יש לך ברקע?

c.p.

רגישות לתרופות?

לא!

תחתמי כאן

מה זה על מה אני חותמת?

הסכמה להרדמה.

תחתמי גם כאן

אני על מה אני חותמת?

החזרת עובר אחד.

חכי כאן.

תודה!

מרדים: בהצלחה.

אני: תודה

נשארתי בחדר המתנה והרגשתי שהזמן לא זז

ואז משום מקום הגיע מרדים חמוד שהוביל אותי לחדר מספר 4.

הגעתי הלחץ בי גבר , נכנסתי להיסטריה, נעשה לי חם הראש הסתובב לי.

שני סניטרים עזרו לי לעלות לכיסא הרגשתי שאני נופלת , אחת האחיות החזיקה אותי, המרדים תפס לי את היד השנייה והצמיד אותה בעזרת סקוץ' לכיסא נשכבתי אחורה והלב דפק היה לי קר הגוף נעשה נוקשה עברה לי בראש המחשבה אוי לא הנה זה בא התקף הרגשתי איך הגוף מתכווץ איך כל שריר ושריר מתקשה

בקשתי שיסגרו את המזגן אך גם זה לא הועיל הגוף המשיך להיות קשה בקשתי שמיכה הביאו לי שתי סמיכות, הרגשתי קוצר נשימה בקשתי חמצן האחות החזיקה לי את המסיכה צמוד לפרצוף במקביל שמעתי אותה אומרת דקירה קטנה יודעת שעוד כמה שניות אירדם בינתיים הגיע דוקטור פ המקסים

מה שלומך?

אני לחוצה

אני הולך להחזיר לך עובר אחד

אני יודעת.

נרדמתי

לא יודעת כמה זמן עבר לי זה הרגיש כאילו עברו 20 דקות.

התעוררתי על מיטה בחדר ההתאוששות היה לי קר הגוף התכווץ בקשתי חימום הביאו לי 2 סדיני חימום הרגשתי איך הגרון מתייבש.

שאלתי אם אפשר מים האחות הביאה לי קצת מים שתיתי והרגשתי כאילו לא שתיתי שנה עברה עוד רבע שעה סניטר החזיר אותי לסוויטה התיישרתי במיטה ובקשתי מע ומר לרדת לקנות לי תה ומשהו לאכול.

בינתיים כשאני מחכה לו מ האחות הגיע ועזרה לי לרדת לשרותים

ירדתי מהמיטה התחלתי ללכת והרגשתי שאני עומדת להתעלף.

חזרתי למיטה המתנתי עוד קצת ושוב ירדתי לשרותים הפעם הכל היה בסדר.

עומר חזר שתיתי התארגנתי והלכנו יחד לחדר של מנ קיבלנו את המסמכים ונסענו הביתה בידיעה שאני עוד אחזור ואני רק בהתחלה…

הצג עוד

מאמרים נפוצים

בדוק גם

Close
Back to top button
Close
Close