אי הנגשת מסגרות החינוך לתלמידים עם מוגבלויות

החברה הישראלית הפכה להיות חברה אכזרית. מערכת החינוך אינה ערוכה לצרכים של תלמידים עם מוגבלויות. רוב בתי הספר אינם נגישים בצורה ראוייה ולכן התלמידים סובלים ונאלצים להתמודד עם מכשולים שונים בדרכיהם כגון: מדרגות, שירותים שאינם נמצאים בקומה הראשונה, למרות שמדובר בחוק וזה לא נאכף. גם בבתי הספר שנעשו בהם מאמצים מסויימים להנגשה לנכים לא נמצאו שירותי נכים. ישנם תלמידים שאף נעזרים בטיטולים בגלל מצב זה. מערכת החינוך מקנה חוסר ערכים לתלמיד הנכה ונותנת לו לחוש שהוא סוג ב', נטל מכביד ומפלה אותו מהתלמידים העצמאיים והבריאים. אם וכאשר הכיתה או הספריה נמצאות בקומות העליונות, דין התלמיד להיות מקופח ונטל על סביבתו.

על פי חוק התכנון והבנייה משנת 1972, בית ספר שהקומה הראשונה אינה נגישה לנכים לא אמור לקבל רישיון בנייה, אך חוק זה לצערנו אינו נאכף.

מי שאחראי על נגישות בבתי ספר אינה רק הרשות אלא גם משרד החינוך. בחוזר מנכ"ל מ- 4/2007 נרשם במפורש שחובה לתכנן את בתי הספר, כך שתלמידים עם מוגבלויות יוכלו להתנייד לכל מקום ללא מכשולים בדרכם.
רוב מבני בתי הספר ומסגרות החינוך הינם מיושנים ונבנו לפני 1972 ולכן לעיתים יש קושי פיזי לשפר את מצב המבנה ולהנגיש אותו. כך שאם צריך להתקין מעלון ויש גרם מדרגות אחד, לא ניתן להנגיש כי לא יהיה בטיחותי בשעת חירום. עם זאת משרד החינוך נותן עדיפות לבקשת הרשויות במימון אמצעי עזר לנכים, בהתקנת רמפות ושירותים בקומה הראשונה של המבנה.
מדובר בזלזול בוטה של הרשויות ואף חשד לעבירות על החוק. הופנתה בקשה לבדיקה למשרד הפנים כדי להבהיר אלו פעולות נעשו מאז כניסתו של החוק ב- 1972 לגבי נגישות בתי ספר עבור תלמידים נכים והן בעניין ועדות תכנון שמעלו בתפקידם ואישרו מבנים ללא הנגשה לנכים. במידה ויתברר שההוראות לא נאכפות, תישקל עתירה לבג"ץ.

שינוי גודל גופנים